הקשר של העם היהודי לארץ ישראל התחיל לפי המסורת בברית בין הבתרים עם הבטחת הארץ, שכונתה אז "ארץ כנען", לאברהם על ידי אלוהים. אברהם התיישב בארץ, בה גרו אחריו גם בנו יצחק ונכדו יעקב ומשפחותיהם. יעקב ובניו ירדו למצרים ולאחר שנים יצאו צאצאיהם ממצרים בהנהגת משה ואהרון, קיבלו את לוחות הברית, שבו לארץ כנען וכבשו אותה בהנהגת יהושע בן נון. לאחר תקופת השופטים, בה לא הייתה הנהגה מסודרת, הוקמה בה ממלכת ישראל המאוחדת שהקימה את בית המקדש הראשון. ממלכה זו התפצלה במהרה לממלכת יהודה וממלכת ישראל. לאחר חורבן ממלכות אלו ובית המקדש, גלה עם ישראל לבבל. לאחר כ-70 שנים שבו חלקים מהעם לארץ ובנו בה את בית המקדש השני בחסות האימפריה הפרסית. בהמשך הוקמה בה ממלכת החשמונאים ולאחר הכיבוש הרומאי וסדרת מרידות שבמהלכן חרב בית המקדש התדלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית בארץ, אך אוכלוסייה משמעותית עדיין התקיימה במקום עד שלהי התקופה הביזנטית, ולבסוף רוב רובו של העם היהודי ירד לגלות.

במאה ה-7 נכבש האזור על ידי הח'ליפות המוסלמית, שהחלה לאכלס את הארץ בערבים. במהלך מאות השנים הבאות, היקף האוכלוסייה היהודית בארץ השתנה פעמים רבות. טרם ייסודה של הציונות בתחילתהמאה ה-19, חיו באזור כ-10,000 יהודים.

במשך המאה ה-19 התגבשה הציונות, תנועה לאומית יהודית שבבסיסה הרצון להביא לייסודה של מדינה יהודית בארץ ישראל, וכן לקיבוץ גלויות ולעלייה משמעותית אליה. החל מהעשורים האחרונים של המאה ה-19 החלו גלי הגירה גדולים של יהודים לאזור שנשלט אז על ידי הטורקים, ומאוחר יותר על ידי הבריטים.

תוכנית החלוקה של האו"ם בשנת 1947 פיצלה את שטח המנדט הבריטי לשתי מדינות, יהודית וערבית. המנהיגות הערבית דחתה את תוכנית החלוקה, והחלה מלחמת העצמאות, שבמהלכה הוקמה מדינת ישראל. בשנת 1967, במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את יתרת שטחה של ארץ ישראל שבין הירדן לים התיכון, ויהודים התנחלו גם בשטחים נוספים אלה.

כיום (ינואר 2018) חיים בישראל כמעט 6.6 מיליון יהודים, מתוך אוכלוסייה כללית של כ-8.8 ישראלים. שני שלישים מיהודי ישראל (כ-4 מיליון) גרים במישור החוף.