בּשים (ערבית: الحبشة) הם עמים דוברי שפות דרום-שמיות החולקים תרבות משותפת, ואשר אבותיהם הקימו את ממלכות דעמת ויותר מאוחר את ממלכת אקסום (חבש). כיום מונח זה כולל את כל דוברי השפות האתיו-שמיות באתיופיה ובאריתריאה.

העמים החבשים הגדולים הם האמהרים, התגרים והתגרה. האמהרים והתגרים מונים יחד כ-46.7% מאוכלוסיית אתיופיה, ובאריתריאה התגרים והתגרה מונים כ-69% מאוכלוסיית המדינה. עמים נוספים הנחשבים חבשים הם הגורגים, החיים בדרום-מערב אתיופיה בצפונה של מדינת מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום, וההררים, החיים בעיר הרר שבמדינת הררי.

כיום רבים משתמשים בשוגג בכינוי "חבשי" ביחס לכל מי שמוצאו מאתיופיה או מאריתריאה.

 המושג המודרני חבש לקוח משפת הגעז, מהמילה ሐበሣ (חבּסה), ונכתב לראשונה כחבּס בשפה השבאית. השימוש המוקדם ביותר שנעשה במושג זה מתוארך למאה ה-2 או ה-3, בכתובותדרום-ערביות המספרות על הבסתו של גדרט, מלך אקסום והחבשט. המונח חבשט התייחס באותן כתובות לקבוצה של עמים, ובכתובות סבאיות אחרות לקבוצה אתנית אחת, כפי שנכתב על ברית שנוסדה בין מלך חמיר שמיר יוחמיד (Shamir Yuhahmid) לבין מלך אקסום אזבה ברבע הראשון של המאה ה-3. החבשים חיו לצד הסבאים לחופו של ים סוף בצידו המזרחי במשך מאות שנים